פרשת השבוע

פרשת תולדות

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

האם יעקב רימה את יצחק כדי לקבל את הברכה?
האם הברכה מגיעה ליעקב ?
למי שייכת הבכורה?
יש הרבה דעות וכמובן מי שלא מתעמק , מבין שיש כאן תחבולה בה הצליח יעקב לקבל את הברכה מאביו בערמה.
אך אם נחקור לעומק נבין שהמצב שונה לגמרי :
1. עשיו מכר את הבכורה ליעקב בנזיד עדשים , זה כולם יודעים ."וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב."
מהי בעצם הבכורה ? -
הבכורה היא היכולת להוליד את דור ההמשך של זרעו של יצחק, דור ההמשך של העם הנבחר.
העם הנבחר כולנו יודעים זהו עם רוחני , עם שאמור להיות ממלכת כוהנים עם שיהיה אור לגויים.
עשיו לפי שכתוב איש צייד ,לא רוחני בכלל, לא יודע דרך ארץ ולא תורה .
ואילו יעקב  עונה על כל הדרישות .
2. עשיו מתחתן עם מישהי שהיא לא קשורה להמשך הדור של העם הנבחר "וַיְהִי עֵשָׂו, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי--וְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי."

3. כאשר יעקב מתבקש ע"י אמו ל"התחפש" לעשיו הוא לא רגיל לזה ,הוא איש ישר ,צדק ואמת .
יעקב יודע מה נכון ויודע שהוא חייב לקבל את הברכה לא בשבילו אלא בשביל המשך העם הנבחר.
הוא מנסה לשכנע את אמו לרדת מהנושא "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" יעקב מפחד מהשקר , הוא כל כך צדיק שהוא לא מוכך לעמוד מול אביו בשקר.

4. יעקב מגיע לאביו וכולו מתרגש ובשיא הכבוד אומר " וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי; וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי, מִי אַתָּה בְּנִי."
יעקב משיב "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" - הפשט אומר שיעקב משקר אך אם ננסה לקרוא את התשובה לפי טעמי המקרא .
"אנוכי" עצירה יעקב אומר לאביו זה אני וממשיך "עשיו בכורך" עשיו הוא בכורך.
יעקב רומז לאביו - זה אני יעקב אם תרצה אני יכול למלא את מקומו של עשיו בכורך.

- אם ננסה לרגע לחשוב מה גורם ליצחק לבקש מעשיו לבוא ולקבל ברכה נבין בעצם שיעקב הוא בעצם הצד הרוחני,הבן שלומד תורה  ואילו עשיו הוא הצד החומרי זה שדואג לכסף לפרנסה ולכל ענייני החומר .
ניתן לחשוב שיעקב תכנן את יעקב ועשיו שניהם יהיו האבות של האומה .

בתשובתו של יעקב "אנוכי " "עשיו בכורך" בעצם יעקב רומז לאביו , זה אני יעקב שלומד תורה ואם אתה רוצה אני יכול להיות גם כמו עשיו לדאוג גם לפרנסה ולאוכל .
הרי כתוב "לא על הלחם לבדו יחיה האדם "
המשמעות של המשפט שאדם צריך גם לדאוג גם לעולם הגשמי שלו וגם לעולם הרוחני וכשיעקב אומר לאביו את התשובה הוא רומז לו " אבא אני יכול לדאוג גם לצד החומרי של העם הנבחר יש בי גם את זה"

5. יצחק שואל את יעקב ,איך הגעת כל כך מהר "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-בְּנוֹ, מַה-זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי"
ואילו יעקב שולח לאביו רמז נוסף " וַיֹּאמֶר, כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי."
הלא ברור לכולם שעשיו לא יודע לדבר בשפה הזו ויעקב רומז לאביו זה אני יעקב .

6. יצחק מבין אך לא בטוח ומבקש מיעקב לבוא אליו "גְּשָׁה-נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי"

יש מדרש שמספר כי יצחק ועשיו עשו סימן כדי שיעקב לא "יגנוב" את הבכורה , הסימן היה שעשיו יבא בקול יעקב כי הרי אם יעקב רוצה לגנוב את הבכורה אז יתחזה בקול לעשיו אז הסימן היה שעשיו יבוא בקול יש יעקב וכשימשש אותו יצחק יהיה בטוח שמדובר על הבן הנכון , יעקב הצדיק מגיע בקולו האמיתי וזוכה בבכורה ביושר.
 

יעקב מתקרב ליצחק יצחק ממשש אותו וקצת מתאכזב כי בתוך ליבו רצה לברך את יעקב  "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו."
אך מבין כי נמצא לפניו הנבחר של האל אותו נבחר יש לו את התורה של יעקב ואת החומריות של עשיו , זה מניח את דעתו זה בדיוק מה שהוא צריך לדור ההמשך , יורש שידאג גם לרוחניות וגם לחומריות. " וַיְבָרְכֵהוּ"

7. יצחק ניגש ליעקב , מריח אותו ועולה ממנו ריח גן עדן עכשיו הוא בטוח שהוא מברך את הבן הנכון"  וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה."

פרשת ואתחנן

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

בפרשת ואתחנן
מספר משה לבני ישראל על התחנונים שלו לקב"ה כדי להיכנס לארץ.
מפרשה זו אנחנו למדים מספר דברים :
1. כמה חשוב להיכנס לארץ. אפילו יוסף ביקש שיעלו את עצמותיו לארץ.
2. גם צדיקים כמו משה מתפללים ומתחננים לקב"ה , משה התפלל 515 תפילות לקב"ה כדי שיכניסו לארץ.
3. גם תפילות מרובות של אנשים זכאים לא תמיד משנות את החלטתו של הקב"ה .
4. החלטותיו של הקב"ה תמיד נכונות יותר.
5. גם כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים חשוב מאוד להבין שאנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו והקב"ה זימן 
   והכל לטובה.
6. גם כשהתוצאות לא לפי בקשתנו אנחנו לא שוברים את הכלים וממשיכים להפיק את המיטב מהמצב.