שמונת ימי חנוכה

שמונה ימי חנוכה

1. במגילת תענית פרק ט' מובא ההסבר הבא:

 "ומה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים, והלא חנוכה שעשה משה (חנוכת מזבח המשכן) לא עשה אלא שבעה ימים?
אלא בימי מלכות יוון, נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח, וסיידוהו בסיד, ותיקנו בו כלי שרת, והיו מתעסקין בו שמונה ימים".

לפי ספר החשמונאים  :

"וביום אשר חולל בו בית המקדש בידי הנוכרים, ביום ההוא היה טיהור המקדש, ביום עשרים וחמישה לחודש ההוא, הוא כסלו. חגגו בשמחה שמונה ימים כחג הסוכות בזכרם כי לפני זמן מה בילו את ימי חג הסוכות בהרים ובמערות כדרך החיות ".

יהודה המכבי קבע שמונה ימים כנגד שמונת הימים של חג הסוכות,
שבזמן שהיה לא קוימה המצווה "ושמחת בחגך והיית אך שמח" בגלל המצב.

הרמב"ם, בספרו "משנה-תורה" (הלכות חנוכה, פרק ג' ) מוסיף פרט מעניין המסביר מדוע נחוץ היה הנס לשמונה ימים ולא לפחות ולא ליותר, וכך הוא אומר :

"…וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם… ב-כ"ה בחודש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור ."

המשפט האחרון בקטע זה "עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור" טעון הסבר, ואכן המעיין בספר "אוצר הגאונים" ימצאנו, וכך נאמר :

"מפני שהשמנים באו מחלקו של אשר (בגליל), ומקום היה לו שנקרא תקוע, ומשם עד ירושלים מהלך ח' ימים בין הליכה וחזרה, וזה שנעשה להם נס לשמונה ימים ".

לפי זה, פך השמן שנמצא במקדש חתום בטבעת הכהן הגדול הכיל כמות שמן קטנה, שאמורה הייתה להספיק להדלקת המנורה ליום אחד בלבד בו בזמן שהיו זקוקים לכמות שמן לשבעה ימים נוספים עד אשר יספיקו

להגיע לאזור תקוע (בו גדלו זיתים משובחים, ומהם הפיקו שמן להדלקת המנורה בבית המקדש), לקטוף את הזיתים, ולשוב לירושלים ולכותשם. כל זה נמשך שמונה ימים, ולכן היה צורך בנס לשמונה ימים.

ר' יוסף קארו (מחבר ה"שולחן ערוך") מביא תשובה מעניינת לשאלה זו, ואומר :

"והטעם שהורך להדליק ח' ימים אותו פך, מפני שכל ישראל היו בחזקת טמאי מתים, ואי אפשר לתקן שמן טהור עד שיעברו עליהם שבעה ימים מיום טומאתם, ויום אחד לכתישת הזיתים ותיקונם להוציא מהם שמן טהור ".

ואם במקורות לחג עסקינן, הרי ידוע הדבר שחנוכה ופורים הם שני חגים שנקבעו על ידי חז"ל. לחג החנוכה אין, אמנם, כל זכר במקרא, אך היו שחיפשו רמזים לחג בתורה ומצאום. נביא להלן שנים מהם :

- המעיין בפסוקים הראשונים של התורה, בספר בראשית יגלה כי המילה העשרים וחמש (מרמז על התאריך כ"ה בכסלו) היא "אור" (המרמזת על אור החנוכה ).

- כמו כן מוצאים בפסוק השלישי "ויאמר אלוקים: ויהי אור…" רמז נוסף, שהרי המיל "ויהי" בגימטריא (ערכה המספרי)- עשרים וחמש, ומרמזת על כך שבתאריך כ"ה בכסלו יהי אור של חנוכה.

אפשר עוד להזכיר כמה נקודות מעניינות המאפיינות את חג החנוכה :

א.    זהו החג היחיד בכל חגי ישראל הנחוג במשך שמונה ימים. חג הסוכות הנמשך, לכאורה, שמונה ימים רצופים (בארץ ישראל) אינו אלא שני חגים: הראשון "חג סוכות" והוא בן שבעה ימים כמספר הימים בהם יושבים בסוכה, והשני "שמיני חג עצרת" שהוא חג בפני עצמו ונמשך יום אחד בלבד.

ב.     זהו החג היחיד שתחילתו בחודש אחד כסלו והמשכו בחודש הבא אחריו טבת.

ג.      חג החנוכה מיוחד גם בכך שיומו הראשון חל תמיד במועד קבוע כ"ה בכסלו, ואילו ליומו האחרון אין תאריך קבוע: פעם מסתיים ב-ב' בטבת (כאשר כסלו הוא חודש מלא בן שלושים יום), ופעם ב-ג' בטבת (כאשר כסלו חסר- בן עשרים ותשעה יום).