פרשת תולדות

פרשת תולדות 

" וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק.  כ וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה."
נשארו אברהם ויצחק ישמעל והגר , החלו צחקוקים על אברהם לגבי יצחק ,
יצר הקב"ה דומה בדיוק לאברהם ולכן נכתב כדי שלא יהיה ספק "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" .
יצחק מתחתן עם רבקה בגיל 40 ונכנסת להריון .
הקב"ה מודיע לה " שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"

במילים שלנו מבשר לה כי יש לה תאומים , שניהם יגדלו ויהיו להם צאצאים ומוסיף " וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"

רמז ענק כי הבכורה שייכת לצעיר במילים אחרות ליעקב.

"וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ"

* מדוע חסרה א?(תומים במקום תאומים כתוב תומים)
כדי להדגיש לנו כי חסר משהו ורמז ענק לכך שאחד מהם יהיה רשע , אם אנחנו מצרפים את הפסוק הקודם אפשר להבין כי הרשע לא יזכה בבכורה ולא בברכה.
הילדים נולדים הראשון עשו השני יעקב .
וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים,
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים."  
עשו צייד(שופך דמים), חזק, גאה ויודע את הדרך לליבו של אביו.
" וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. "
יצחק מצדד בעשו ורבקה ביעקב (לרבקה יש יתרון יש לה רמז מהקב"ה כי יעקב אהוב על הקב"ה "ורב יעבוד צעיר")
ואילו יצחק מנסה לדבוק בעניין שהבכור הוא הנבחר.

"וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה. {פ}"
יעקב קונה מעשיו את הבכורה .

יצחק פונה אל עשו
"וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּנִי.  ב וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא זָקַנְתִּי; לֹא יָדַעְתִּי, יוֹם מוֹתִי.  ג וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד).  ד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה:  בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת"
יצחק מבקש מעשו להכין לו ארוחה ויבוא לקבל את ברכתו לפני שיהיה מאוחר מידי.

"וְרִבְקָה, אָמְרָה, אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ, לֵאמֹר:  הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ, מְדַבֵּר אֶל-עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר.  ז הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים, וְאֹכֵלָה; וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי מוֹתִי.  ח וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ.  ט לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב.  י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ, וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי מוֹתוֹ. "
רבקה מבינה מה קורה היא לא מוותרת , היא יודעת כי הברכה מיועדת ליעקב ,לא מבזבזת זמן ושולחת את יעקב להביא שניי גדיים ומתנדבת להכין את הארוחה ליצחק.
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ:  הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.  יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה.  יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי. "
יעקב חושש הוא לא טיפוס שמשקר ומפחד מהתוצאות.
רבקה לא מפחדת היא בטוחה בצדקתה ורוצה שהברכה תלך למי שמגיע.
"וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו.  כג וְלֹא הִכִּירוֹ--כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו, שְׂעִרֹת; וַיְבָרְכֵהוּ.  כד וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי"
יצחק לא בטוח הוא בודק את יעקב ולבסוף שואל "אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי" יעקב לא אומר כן אלא אומר אני, הוא לא יכול לשקר.

בקיצור: יעקב לא גנב את הבכורה כל הסיטואציה נוצרה כדי שנבין שאפילו שעשו הבכור הברכה ניתנת לצדיק ולא לרשע.