הצעת החוק סיגריות בגני ילדים

הכנסת התשע-עשרה

יוזם:                חבר הכנסת                 

                                               פ/19/

הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון בגן שעשועים ציבורי לילדים), התשע"ג–2013

דברי הסבר

מטרתה של הצעת חוק זו הינה להגן על ילדים מפני העישון ונזקיו בסביבה הציבורית שבה הם נמצאים לרוב. החוק הקיים למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983, אכן אוסר על עישון בקרב גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים, אך חסרים בו שני רכיבים משמעותיים הנמצאים בהצעת חוק זו;

הרכיב הראשון הוא יצירת טווח נקי מעישון שהינו 10 מטר מהכניסה למקומות שלעיל. טווח זה הינו הכרחי על מנת למזער את הסכנה של עשן סיגריות המגיע מחוץ למקום עצמו, אך משפיע באופן ישיר על בריאות הילדים.

הרכיב השני הוא הוספת גן שעשועים לילדים לרשימת המקומות שבהם נאסר העישון. גן השעשועים הינו מרחב ציבורי שבו שוהים לרוב תינוקות וילדים רכים עם הוריהם, לעתים גם נשים הרות. כיום ילדים חשופים לנזקי העישון, הן על-ידי שאיפת העשן והן על-ידי חשיפה לחומרים מזהמים הנשארים על הקרקע, לרבות תופעה מסוכנת ושכיחה של בליעת בדלי סיגריות. על פי נתוני משרד הבריאות שנמסרו לועדת הבריאות של הכנסת בדיון מיום 19.6.12, בשנת 2011 הגיעו 64 ילדים לבתי חולים אחרי בליעה של בדלי סיגריות, בגני משחקים או בבית מהמאפרה.[2]  היקף חשיפת ילדים לעישון סביבתי בישראל אינו ידוע, אך צפוי להיות רב לאור ממצאי מחקר ניטור ביולוגי שביצע משרד הבריאות ובו נתגלו סימנים של חשיפה לעישון בקרב 63% מציבור הלא-מעשנים. תוצאה זו מצביעה על חשיפה נרחבת לעישון פסיבי בישראל, ומחייבת הגברת ההתערבות לצמצום חשיפה זו, ובפרט באוכלוסיות רגישות כמו ילדים.

      מחקרים מדעיים מוכיחים כי עישון סביבתי גורם לנזק בריאותי חמור לילדים. לדוגמא, ניתוח של מחקרים רבים בקרב אוכלוסייה רגישה זו הדגים עליה ניכרת בסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה, להתקפי אסטמה ולצפצופים, לזיהומים באוזן התיכונה, לפגיעה בתפקוד ריאתי ולדלקת קרום המוח (בחלק מהמקרים הסיכון יותר מכפול). כמו כן, מחקרים עדכניים מוכיחים, כי גם חשיפה באוויר הפתוח ולא רק במקומות סגורים היא משמעותית. בנוסף, קיימת תופעה של "עישון יד שלישית": הרעלים המתפזרים מעישון טבק נספגים במשטחים ובבגדים, נפלטים לאחר מכן וגורמים לחשיפה מסוכנת לעישון סביבתי.

מניעת עישון פסיבי של ילדים במרחבים ציבוריים שכיחה ברחבי העולם המערבי. למשל, במספר מדינות בארה"ב, כגון באיידהו ובקנטאקי, נאסר על עישון ליד ילדים במקומות ציבוריים, לרבות בפארקים. בעיר ניו-יורק אסרה העירייה בחוק בשנת 2011 על עישון בפארקים ברחבי העיר, וזאת אף ללא קשר להימצאות ילדים במרחב. כמו כן, בחלק מהמחוזות או מדינות בקנדה ובאוסטרליה ישנן הגבלות דומות על עישון בגני שעשועים לילדים.[3]

לצד זאת, בהמלצת מועצת האיחוד האירופי בעניין סביבה ללא עישון משנת 2009[4] הושם דגש על מניעת עישון בקרב ילדים ובני נוער בדרכים שונות, לרבות על-ידי נקיטת אמצעים לצמצום החשיפה לעישון פסיבי בקרב קבוצות אלה. על פי דו"ח של האיחוד האירופי משנת 2013 בנושא חקיקה למניעת עישון ויישומה,[5] גם במספר מדינות של האיחוד נאסר העישון במקומות ציבוריים בהם נמצאים לרוב ילדים. כך למשל, באוסטריה רשויות מקומיות יכולות למנוע עישון בגני שעשועים לילדים. כמו כן, בבולגריה נאסר עישון במקומות מעין אלה, וכך גם בספרד, צ'כיה, דנמרק, לטביה ומלטה. יצוין, כי במחקר שנעשה באנגליה נמצא כי חקיקה למניעת עישון אפקטיבית ביותר והביאה לירידה משמעותית של חשיפת לעישון פסיבי בקרב מבוגרים.[6]

האמור לעיל מוכיח בבירור כי מניעת עישון פסיבי בקרב ילדים נשענת על צורך בריאותי שהוכח מדעית והוכר משפטית ברחבי העולם. מן הראוי למנוע עישון ליד ילדים ולצמצם ככל שניתן את חשיפתם לעשן סיגריות ולנזקיהן העקיפים.

הצעת חוק זו היא פרי יוזמה של איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל של ההסתדרות הרפואית בישראל.

---------------------------------