פרשת במדבר

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

" וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:
בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  ב שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת,
כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  ג מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה
וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה
וְאַהֲרֹן.  ד וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ
לַמַּטֶּה--אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, הוּא.  ה וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם:  לִרְאוּבֵן, אֱלִיצוּר
בֶּן-שְׁדֵיאוּר.  ו לְשִׁמְעוֹן, שְׁלֻמִיאֵל
בֶּן-צוּרִישַׁדָּי.  ז לִיהוּדָה, נַחְשׁוֹן
בֶּן-עַמִּינָדָב.  ח לְיִשָּׂשכָר, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.
ט לִזְבוּלֻן, אֱלִיאָב בֶּן-חֵלֹן.  י
לִבְנֵי יוֹסֵף--לְאֶפְרַיִם, אֱלִישָׁמָע בֶּן-עַמִּיהוּד; לִמְנַשֶּׁה,
גַּמְלִיאֵל בֶּן-פְּדָהצוּר.  יא לְבִנְיָמִן, אֲבִידָן
בֶּן-גִּדְעֹנִי.  יב לְדָן, אֲחִיעֶזֶר
בֶּן-עַמִּישַׁדָּי.  יג לְאָשֵׁר, פַּגְעִיאֵל
בֶּן-עָכְרָן.  יד לְגָד, אֶלְיָסָף בֶּן-דְּעוּאֵל.  טו לְנַפְתָּלִי, אֲחִירַע בֶּן-עֵינָן.  טז אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת
אֲבוֹתָם:  רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם.  יז וַיִּקַּח
מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת.  יח וְאֵת כָּל-הָעֵדָה הִקְהִילוּ, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
הַשֵּׁנִי, וַיִּתְיַלְדוּ עַל-מִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם:  בְּמִסְפַּר
שֵׁמוֹת, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה--לְגֻלְגְּלֹתָם"

לאחר שבפרשה הקודמת הקב"ה מעביר לבני ישראל את המידע על קבלת הארץ ואיך לשמור עליה (איך לא תקיא אותם)
מסביר הקב"ה לעם ישראל איך להכין את מערך ההגנה של העם
" וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם. נג וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב, לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף, עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמְרוּ, הַלְוִיִּם, אֶת-מִשְׁמֶרֶת, מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. נד וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן עָשׂוּ. {פ}"
ההנחיה : כולם חונים לי הדגלים והלווים סביב למשכן העדות "ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל"

פרשת בהר

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

בפרשת בראשית ענינו על השאלה "למי שייכת הארץ הזו"
הפרשה בהר פותחת "כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה"
יש כאן רמז ענק מצידו של הקב"ה , הקב"ה מעביר לנו מידע איך צריך להתנהג בארץ.
הארץ היא ארץ קדושה , ארץ "שומרת שבת" 

ראשית יש פה חיזוק גדול למה שכתבנו בפרשת בראשית , הקב"ה מצהיר: את הארץ הזו אני מותן לכם אותה .
שנית מסביר הקב"ה , הארץ הזו היא לא סתם שטח , לא סתם אדמה זוהי ארץ קדושה שמתנהלת לפי התורה.(לדוגמה: שובתת בשבת)
מה/מי קדוש?
ספר שמות פרק לא פסוק יג:" וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם."

מי ששומר את השבת הקב"ה מקדש אותו.

בהמשך הפרשה :
"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר."
יש כאן הנחייה מדויקת לגבי : איך להתנהג עם הארץ כדי שתהיה מבורכת ופוריה
"ה. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ. ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל. {ס} ח וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים--שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ, יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים, שָׁנָה. ט וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ; בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, בְּכָל-אַרְצְכֶם. י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם,"
מי שחשב שיובל זוהי המצאה אנושית אז זהו שלא.
יובל זוהי השנה שמגיעה לאחר מלאת שבע פעמים שבע שנים סה"כ 49 והשנה החמישים היא יובל.

  "וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ, אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ--אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו."
הקב"ה מנחה אותנו לנהוג בהגינות ולא לרמות, יש כאן רמז ענק כי הברכה מגיעה מהיושר ולא מהרמאות.

" וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם--וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ, לָבֶטַח. יט וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ, וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע; וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח, עָלֶיהָ"
כאן אנחנו חוזרים לארץ , וההסבר הוא : אם תשמרו את החוקים וההמלצות , אתם תזכו לשבת בארץ  הקדושה והארץ תפרח ואתם תוכלו לשבת בטוחים ללא פחד.

לאחר מכן הקב"ה מחדד את החוקים ולבסוף :
"ג אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. ז וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. ט וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם--וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם; וַהֲקִימֹתִי אֶת-בְּרִיתִי, אִתְּכֶם. י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. יב וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם. יג אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם, עֲבָדִים; וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. {פ}"
אבינו שבשמים כמו כל אבא מסביר לילדיו אם תשמעו בקולי תקבלו הכל (מוכר לכם?) הרי זה מה שכולנו רוצים שילדנו יקשיבו לנו כדי שנוכל להעניק להם כל טוב , גם אבינו שבשמים מסביר שכדי לקבל את הכל טוב צריך "להתנהג יפה"

פרשת ויקרא

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

פרשת ויקרא מתחילה "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר."
נראה כי יש כאן כפילות , ויקרא , וידבר .
חשוב להבין , בתורה אין כפילות ,גם אם נראה שיש כפילות זהו מסר ובמקרה הזה מפרש רשי , "ויקרא " בלשון חיבה .
הקב"ה פונה אל משה ללא התנשאות ובלשון אוהבת .
רואים זאת כאשר פונה הקב"ה לבלעם הרשע כתוב "ד וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם" התורה משמיתה את ה "א" ובכך מרמזת לנו כי הקב"ה קורא לבלעם לא בחביבות /לא ברצון  .

בפרשת שמות כאשר הקב"ה מדבר אל משה בסנה הבוער כתוב 
"ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה--אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה. ד וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ה וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ--כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא."


על פניו נראה שוב כי יש מידע כפול משה אומר "אסורה נא ואראה" ולאחר מכן כתוב "כי סר לראות" ובכן בפעם הראשונה אכן מדובר על הסנה, כאשר כתוב  "וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת" מדובר על שמשה עזב את עיסוקיו בארמון במצרים וסר לראות את את סבלותם של היהודים ובכך הפך להיות חביב יותר על הקב"ה ולכן כתוב אח"כ גם כן "וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה," 


ניתן ללמוד שכל מעשה אפילו שנראה לנו זניח , אינו נסתר מהקב"ה
אבינו שבשמים משגיח עלינו וכמו שאב אוהב את ילדיו
אוהב אותנו ללא כל תנאים.

פרשת ויקהל פקודי

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

הפרשות הללו מחוברות יחד ומסיימות את ספר שמות.
הפרשות הללו מגיעות מיד לאחר חטא העגל .
חכמים אומרים כי מה שמוסבר בפרשות הללו שזה קרבנות ושמירת שבת הם בעצם הכפרה על חטא העגל.
לדעתי יש כאן עניין הרבה יותר גדול .
מדוע קיבלו את עבודת המשכן והמקדש ,כדי שלבני האדם יהיה משהו מוחשי שאותו יראו ובו ייאחזו כדי להאמין בקב"ה .
בתחילת פרשת ויקהל יש רמז יפה .
"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם. ב שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת. ג לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. {פ}"
משה מתחיל את הפרשה בשמירת שבת , שתי פרשות שכל הפרשות מדברות על נהלים לעבודת המשכן ולפני שמתחיל לדבר פותח בשמירת שבת .
רשי נותן פירוש יפה , כדי שיידעו שעבודת המשכן לא דוחה שבת .
אם ניקח את זה צעד קדימה נוכל להסיק ש :
1. ללא שמירת שבת אין משכן.
2. השבת יותר חשובה מהכל גם מהמשכן.
3. השבת שקולה לכל עבודות המשכן.
4. אם ייקחו לכם את המשכן , את השבת אף אחד לא יוכל לקחת לכם את השבת.

בקיצור 
הקב"ה עקבי בדבריו ,  נתן לעם ישראל את השבת "אות היא לעולם " ואינו משנה את את האות בשום מחיר .

יהי  רצון שנזכה שכל עם ישראל יוכל לשמור שבת וב"ה יתברך נזכה לבית המקדש השלישי במהרה בימינו .