תפריט ראשי
מידע מבקרים
- כניסות למאמרים
- 2120682
פרשת ויגש
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
"ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה. ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. ו כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר. ז וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. ח וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. "
אך לפני זה יוסף מעביר אותם תהליך של כפרה על החטא הגדול שלהם.
יוסף מעביר את אחיו תהליך בתחילה על ידי זה שמאשיםאותם בריגול ומאלץ אותם להביא את בנימין גורם להם להתעורר ולהבין בעצמם כי חטאו ועכשיו הם נענשים,
לאחר מכן כשבנימין מגיע יחד איתם , יוסף שותל את הגביע אצל בנימין ומאלץ אותם להתמודד עם מצב דומה לעבר , מצב בו הם מתחרטים על מה שהיה ומגלה להם כי הוא אחיהם כשיהודה לוקח על עצמו את האחריות ומוכן להתחלף עם אחיו העיקר שלא יקרה עם בנימין מה שקרה עם יוסף.
הכפרה מושלמת לאחר שנמצאי באותו מצב ועומדים בנסיון ולא חוטאים ומבחינת יוסף האחים כיפרו על העוון כשלא נתנו לבנימין ללכת ולהיות עבד במצרים.
"וְעַתָּה, יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר--עֶבֶד, לַאדֹנִי; וְהַנַּעַר, יַעַל עִם-אֶחָיו. לד כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי: פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי."
ברגע שיהודה מוסר את עצמו במקום בנימין כי אינו יכול לגרם צער ליעקב , מבחינת יוסף נסגר המעגל והוא כבר לא יכול להתאפק ומיד מספר לאחיו .
א וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. ב וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ, בִּבְכִי;
פרשת וישב
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
נראה כי יעקב הגיע לארץ והגיע הזמן להשתקע.
אבל לא עובר הרבה זמן ומתחילות בעיות כמו בכל משפחה ממוצעת.
הפרשה הזו מספרת לנו על יוסף , בן זקונים ,יושב לו בשלווה תמיד נראה טוב , האחים מבזים את בני בלהה, היה מספר לאביו כל הדברים הרעים שאחיו היו עושים. ממש כמו כל ילד המנותק מאחיו כי שונה מהם.(אמו אחרת, לא מזלזל בבני השפחות)
אביו מזהה את הפוטנציאל שבו ועושה לו כותונת פסים.
אחיו כמובן שונאים אותו גם כי שונה ("ברווזון מכוער") וגם כי הכל מצליח לו .
"ולא יכלו דברו לשלום" .
הקב"ה יודע את צדקתו ושולח ליוסף חלומות המבשרים לו כי לעתיד לבוא אחיו עוד ישתחוו לו.
כמובן שהם לא מתעוררים מחלום השנאה וממשיכים לצלול "ויוסיפו עוד שנא אותו על חלומותיו ועל דבריו.
בחלום השני שחולם יוסף על השמש והירח ואחד עשר כוכבים שמשתחווים לו מספר גם לאביו ,אביו גוער בו אך לא עושה מזה עניין כי יודע שיוסף צדיק והקב"ה יחליט מה לבסוף יהיה.
פרשת וישלח
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
"ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. ה וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד-עָתָּה. ו וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ. ז וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. "
יעקב עזב את בית לבן והולך אל הארץ ,חשוב לציין שהולך עם כל המשפחה שלו ,נשים ילדים שפחות .
ובתחילת הפרשה יעקב שולח מלאכים לפניו לעשיו על מנת לפייס אותו על עניין הבכורה.
* מאיפה יש ליעקב מלאכים?
- בסוף הפרשה הקודמת כתוב
"וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. "
לאחר שלבן חוזר למקומו יעקב יוצא לדרך אל הארץ המובטחת ובדרך פוגש במלאכים .כמובן שהפשט מאוד מוזר "וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ" .המשמעות די דומה למה שראינו בפרשה הקודמת שם היה כתוב "ויפגע במקום" הכוונה: הגיע למקום כדי להתפלל , כאן המלאכים הגיעו ליעקב כדי להיות איתו בדרכו אל הארץ .
* יעקב שולח את המלאכים אל עשיו כדי לגשש מה המצב.
הו חוזרים ואומרים "בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ"
יעקב חושש , עשו הולך לקראתו עם צבא של 400 חיילים .
יעקב מחלק את השיירה לשתי מחנות "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת."
יעקב לא מתכוון להיכנס למלחמה עם עשו ועם אנשיו , כתוב "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד"
למרות שאנחנו מאוד רוצים לחשוב שיעקב מפחד מעשו יש פה משהו גדול יותר , יעקב בקשר עם הקב"ה , מלווים אותו מלאכים , ממה ש לו לחשוש, לדעתי הוא חושש שמא ייגרר למלחמה ו"ילכלך את ידיו בדם"
המקרה הזה מלמד אותנו שלמרות שיעקב כל כך חזק מבחינה רוחנית והקב"ה שומר עליו ושולח לו מלאכים כדי שירגיש בטוח הוא בכל זאת בוחר בשלום עם אחיו אפילו אם זה יעלה לו בהרבה רכוש.
פרשת ויצא
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
יעקב מתחיל את דרכו הולך לחרן.
" יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. "
פסוק מדהים אשר מסתיר המון משמעות, השמש פתאום שקעה מוקדם מהצפוי ויעקב עוצר במסעו ומתפלל , המקום הוא הר המוריה, יעקב מתפלל , מכין לעצמו ערמת אבנים לשים מתחת לראשו , והולך לישון.
" וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ."
יעקב חולם ,
*מדוע מדגישים לנו את העניין שיעקב חולם ?
1. יעקב היה לומד תורה גם בלילות , יעקב עוזב את הלימוד הולך לישון והקב"ה בא אליו בחלום.
2. יעקב עדיין רווק לכן מקבל את הנבואה בחלום.
הקב"ה מתגלה ליעקב "הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ."
הקב"ה מעדכן את יעקב :
1. הארץ לך ולזרעך
2. פרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה
3. ונברכו בך כל משפחות האדמה
4. והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך
5. והשיבותיך על האדמה הזאת
6. לא אעזובך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך
בקיצור : הקב""ה איתנו בואו נהיה איתו ונקבל את הכל.
פרשת תולדות
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
פרשת תולדות
" וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. כ וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה."
נשארו אברהם ויצחק ישמעל והגר , החלו צחקוקים על אברהם לגבי יצחק ,
יצר הקב"ה דומה בדיוק לאברהם ולכן נכתב כדי שלא יהיה ספק "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" .
יצחק מתחתן עם רבקה בגיל 40 ונכנסת להריון .
הקב"ה מודיע לה " שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"
במילים שלנו מבשר לה כי יש לה תאומים , שניהם יגדלו ויהיו להם צאצאים ומוסיף " וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"
רמז ענק כי הבכורה שייכת לצעיר במילים אחרות ליעקב.
"וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ"
* מדוע חסרה א?(תומים במקום תאומים כתוב תומים)
כדי להדגיש לנו כי חסר משהו ורמז ענק לכך שאחד מהם יהיה רשע , אם אנחנו מצרפים את הפסוק הקודם אפשר להבין כי הרשע לא יזכה בבכורה ולא בברכה.
הילדים נולדים הראשון עשו השני יעקב .
וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים,
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים."
עשו צייד(שופך דמים), חזק, גאה ויודע את הדרך לליבו של אביו.
" וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. "
יצחק מצדד בעשו ורבקה ביעקב (לרבקה יש יתרון יש לה רמז מהקב"ה כי יעקב אהוב על הקב"ה "ורב יעבוד צעיר")
ואילו יצחק מנסה לדבוק בעניין שהבכור הוא הנבחר.
"וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה. {פ}"
יעקב קונה מעשיו את הבכורה .
יצחק פונה אל עשו
"וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא זָקַנְתִּי; לֹא יָדַעְתִּי, יוֹם מוֹתִי. ג וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד). ד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה: בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת"
יצחק מבקש מעשו להכין לו ארוחה ויבוא לקבל את ברכתו לפני שיהיה מאוחר מידי.
"וְרִבְקָה, אָמְרָה, אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ, לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ, מְדַבֵּר אֶל-עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר. ז הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים, וְאֹכֵלָה; וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי מוֹתִי. ח וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ. ט לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב. י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ, וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי מוֹתוֹ. "
רבקה מבינה מה קורה היא לא מוותרת , היא יודעת כי הברכה מיועדת ליעקב ,לא מבזבזת זמן ושולחת את יעקב להביא שניי גדיים ומתנדבת להכין את הארוחה ליצחק.
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה. יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי. "
יעקב חושש הוא לא טיפוס שמשקר ומפחד מהתוצאות.
רבקה לא מפחדת היא בטוחה בצדקתה ורוצה שהברכה תלך למי שמגיע.
"וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו. כג וְלֹא הִכִּירוֹ--כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו, שְׂעִרֹת; וַיְבָרְכֵהוּ. כד וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי"
יצחק לא בטוח הוא בודק את יעקב ולבסוף שואל "אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי" יעקב לא אומר כן אלא אומר אני, הוא לא יכול לשקר.
בקיצור: יעקב לא גנב את הבכורה כל הסיטואציה נוצרה כדי שנבין שאפילו שעשו הבכור הברכה ניתנת לצדיק ולא לרשע.
