פרשת השבוע | ישראלי מודרני

פרשת שמות | ישראלי מודרני

שמות(שמות א:א-ו:א)
" וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ"

כאשר רצה פרעה הרשע, להפוך את בני ישראל לעבדיו, הוא לא עשה זאת בבת אחת, אלא נהג בערמומיות רבה. בשלב הראשון, הוא בסך הכל הזמין אותם לבוא ולעזור לו בפרוייקט עבודה קטן וזמני ביותר. אחר כך, לאט לאט, הוא הכריח אותם לעשות עבודה יותר ויותר קשה, עד שהם מצאו את עצמם לכודים עמוק בתוך עולם העבדות. חכמינו מלמדים אותנו, שזוהי בדיוק הדרך בה אנשים משעבדים את עצמם להרגלים רעים והרסניים. בתחילה הם משכנעים את עצמם לקחת חלק במעשה אחד קטן וחד פעמי, אך במהרה ההתנהגות הזאת הופכת להרגל שקשה מאד להיגמל ממנו. התורה מלמדת אותנו לגלות איפוק ולא להיכנע לפיתויים השליליים, כי בסופו של דבר הם ילכדו אותנו ויהיה לנו קשה מאד להשתחרר מהם. שבת שלום

פרשת ויחי | ישראלי מודרני

ויחי(בראשית מז:כח-נ:כו)

" זְבוּלֻןלְחוֹףיַמִּיםיִשְׁכֹּןוְהוּאלְחוֹףאֳנִיּוֹתוְיַרְכָתוֹעַלצִידֹןיִשָּׂשכָרחֲמֹרגָּרֶםרֹבֵץבֵּיןהַמִּשְׁפְּתָיִםישמחזְבוּלֻןבצאתךיִשָּׂשכָרבאהלך"

לכל אדם יש תחומים בהם הוא קוצר הצלחות, לעומת תחומים בהם הוא מתקשה ואף נוחל אכזבות. אחת הסיבות שהקב"ה ברא אותנו כך, היא בכדי להעניק לנו את ההזדמנות לעזור האחד לשני. כל אחד מאתנו בעזרת מעלותיו, יכול לעזור לאחרים להתגבר על חולשותיהם. בדיוק כך נהגו שניים מבניו של יעקב אבינו, יששכר וזבולון. זבולון היה "איש עסקים", הוא ניצל את הכישוריו והצליח מאד ב"ביזנס". חלק מהכספים השקיע ובשאר כספו עזר לתמוך באחיו, יששכר ואיפשר לו להתמסר ללימוד התורה "בראש שקט". בתמורה לתמיכתו, יששכר, שהיה תלמיד תורה וחכם גדול, חלק עמו את החוכמה האדירה שהצליח לרכוש והעניק לו את ההזדמנות לחוות דברים ממעלה רוחנית גבוהה ונשגבת. מתוך הדוגמא הזו אנו יכולים ללמוד, כיצד כל אדם מרוויח, כאשר הוא משקיע את כוחותיו המיוחדים בעזרה לזולת.

שבת שלום

מוטי שגיא

פרשת ויגש

ויגש(בראשית מד:יח-מז:כז)

" וְעַתָּהאַלתֵּעָצְבוּוְאַליִחַרבְּעֵינֵיכֶםכִּימְכַרְתֶּםאֹתִיהֵנָּהכִּילְמִחְיָהשְׁלָחַנִיאֱלֹהִיםלִפְנֵיכֶם."

בדרך כלל חיינו מתנהלים באופן צפוי והגיוני. אנו יודעים עליות ומורדות ומשתדלים להתמודד עם כל מה שהגורל מזמן בדרכינו. אבל יתכנו גם תקופות, בהן אנו חשים חסרי בטחון, כאילו חיינו חוזרים לתוהו ובוהו. בתקופות אלו אנו עלולים לחשוב, שאין מי שמשגיח עלינו וכי אין כל היגיון או תכלית לסבל שלנו.

פרשת השבוע מלמדת אותנו, כי לכל סבל יש תכלית וכל מהלך מכוון בהשגחה פרטית.

בניו של יעקב, בבואם לשבור את הרעב במצריים, נתקלו בהתרחשות שנראתה על פניה חסרת תכלית. הם ירדו בתום לב למצרים, בכדי להביא משם מזון לאביהם ולבני משפחותיהם. אלפי אנשים נוספים נהגו בדיוק כמוהם. אך היחס לאחים היה שונה משל כולם. ראשית, הם הואשמו על היותם מרגלים. מייד אחר כך הואשמו בגניבה ולאחר מכן, נלקח אחד מהם כבן ערובה לארמון המלך! צרה אחת אחרי השניה. לא היה בכך כל היגיון!

בסופו של דבר, כשהאחים המבולבלים מצאו את עצמם ביחידות מול המנהיג המצרי המאיים, קרה להם דבר מדהים! המנהיג שניצב מולם התחיל לבכות וסיפר להם שהוא למעשה יוסף, אחיהם הצעיר!

פתאום התמונה התבהרה. כל האירועים המשונים קבלו משמעות חדשה, כשכל המהלך מצטרף ל"תוכנית-על" אלוקית, שמטרתה היתה לאחד אותם!

כאשר אנו מזכירים לעצמנו, שכל מה שקורה לנו בחיים, הוא למעשה חלק מתוכנית אלוקית מכוונת, אפילו המצבים המבלבלים ביותר, כבר לא יביכו אותנו כל-כך.

שבת שלום

חג חנוכה

מה בין חנוכה לבין דוחות חניה?

בדיחה ישנה מספרת על מפקח מבוגר שהגיע מטעם משרד החינוך לבית ספר יסודי באיזור גוש דן, נכנס לכיתה ו'5 ושאל את אבי, אחד התלמידים, "אמור נא לי עלם צעיר, מי שבר את הלוחות?" לא אני ענה אבי. המפקח המופתע פנה למורה ושאל אותה "מה יש לך לומר בנידון?" המורה ענתה באסרטיביות "אם אבי אומר לך שזה לא הוא - אז זה לא הוא". המפקח הרים ידיו בהכנעה, יצא מן הכיתה היישר לחדר המנהל וסיפר לו את אשר אירע. המנהל ההמום הוציא את פנקס הצ'קים שלו ואמר למפקח "תגיד מה הנזק ואני אשלם"...

הבדיחה הזו תמיד מזכירה לי את חנוכה. חג האור. בעבור רבים מאתנו כאן הוא מתחיל וגם נגמר. חג נחמד, לא מחייב. הלוואי עוד כמה חגים כאלו בדיוק. מדליקים נר שרים מעוז צור בלי לדעת את כל המילים וזהו. לא מספיק?

אבל כשנכנסים לעובי הקורה ומתבוננים היטב בכתבי הקבלה  מגלים שהחג ה"לייט" הזה טומן בחובו סודות גדולים ורבים ומעורר שאלות רבות:מה המשמעות היהודית של חג? האם טקס זיכרון? תרבות?מה הנס שקרה בחנוכה? מהו נס?מה המשמעות הרוחנית של חנוכה?האם חנוכה מוזכר בתורה? מדוע מוסיפים בכלל חגים שלא מופיעים בתורה?מה משמעות הנר? הסביבון? הסופגנייה?על מה המלחמה בין היוונים ליהודים? מי ניצח? למה דווקא 8 ימים? איך מדליקים חנוכייה לפי חכמת הקבלה? למה אסור להשתמש לאורן של הנרות? מה סוד השמש? מהי הכוונה הנכונה בזמן הדלקת הנרות?

המון שאלות הא?

חנו – כ"ה
שם החג, כך על פי חז"ל נקרא על שם החניה שאנו עושים בכל שנה בכ"ה בכסלו – הלא הוא חנוכה. התורה מרמזת לנו על כך בפרשת מסעי, שם מתוארים 42 המסעות שעשו בני ישראל. הכתוב אומר בכל פעם "ויסעו ויחנו" וחוזר חלילה. וראו זה פלא, במסע ה-25 (כ"ה בגימטריא) כתוב "ויסעו ממיתקה ויחנו בחשמונה".
את החניה הזו, כך על פי תורת הסוד, צריך האדם לעשות בעצמו - בפנימיות, בזמן המוכשר הזה – חג החנוכה.
בני האדם נלחמים בחייהם את מלחמות החיים, מנסים לשרוד את ריבוי הטלטלות, הצער והחולי. קמים כל בוקר לג'ונגל הכלכלי בכדי להתפרנס בכבוד. רצים לכל הכיוונים מבלי לעצור ולשאול – מה הטעם בחיים ולאן אני רץ?

חנוכה מסמל את הרגע הזה שבו עוצרים כדי להתבונן. כל זמן שהנר דולק עוד אפשר לתקן, כך אומר לנו רבי ישראל מסלנט, אבל מה לתקן? על מה להתבונן?


פתילה
את התשובה לשאלה זו אנו מוצאים דווקא בסוד הנר. הנר אותו מדליקים בחנוכה מורכב מכוס ובתוכה שמן זית למאור. השמן לא דולק בעצמו כי אם ע"י הפתילה. מהי פתילה? כותב הרב יהודה אשלג כי פתילה באה מלשון פסילה.
למה פסילה? מה פסול? פתילה היא למעשה כותנה שגלגלנו אותה עד שלא נשאר בה אוויר, כותנה לא תפוחה. בדיוק כשם שהמצה היא למעשה על כל מרכיביה – לחם, אלא שהיא לא התנפחה, לא העמיסה עליה מותרות.
בכדי להבין את הרמז, צריכים אנו להקדים כמה מילים על תיקון האדם לפי תורת הקבלה.
"יצר לב האדם רע מנעוריו" איננה ציטטה פאסימית על טבע האדם ואכזריותו כי אם תיאור המציאות: רע ראשי תיבות של רצון עצמי, והאדם, כך על פי תורת הסוד, מורכב מהחומר הזה – מחשבה והתעסקות בעצמו. זה החומר הבסיסי שמרכיב אותנו – בקבלה הוא נקרא גם גוף.
אך יש חלק נוסף – עליון, רוחני, שנקרא "הנשמה". במהותה פועלת הנשמה בצורה הפוכה לפעולת הגוף. הגוף חושב על לקבל תענוגים והנשמה על נתינה, השפעה, אהבה.
הכוחות המנוגדים האלה באים לידי ביטוי גם בסיפור החג, המכבים הם היהודים, אלה ששיכים לנתינה ולעבודת אמונה רוחנית בבית המקדש שבתוך האדם ואילו היוונים מסמלים את כוחות האגו וההשכלה שבאדם. חלק אחד שבי, יחסית קטן ומועט, שואף לתת, להשפיע, להתנדב, להאמין ללא הוכחות והחלק האחר שבי עסוק רק ב"מה יצא לי מזה?" זו המלחמה שבין המעטים לרבים שבי.

 

מי ינצח במלחמה? האם יקרה כאן נס?
התשובה לשאלה הראשונה היא פשוטה – את מי שתאכיל יותר. פירוש: על פי תורת הקבלה, לאדם יש חופש בחירה להעדיף בתוכו חלק כזה על אחר. הטענה היא שנוצרנו כך, בצורה דואלית, על מנת שנוכל לבחור. זה חלק האדם שבנו – האפשרות לבחור לעצמי מציאות של אגו הנקראית גם חושך או מציאות של נתינה הנקראת גם אור.
האם יקרה כאן נס? זה בדיוק הכח של חנוכה.
"קראוהו בהיותו קרוב" כך כותבים לנו חז"ל. פירוש: יש זמנים מסויימים שהקשר עם האור קל יותר, פשוט וטבעי יותר מאשר בימים אחרים – זה סוד השבתות והחגים.

החניה בחג בחנוכה היא למעשה התבוננות על 2 החלקים שבי והוצאת האוויר המיותר שדבק בי במהלך הזמן.
מהיכן אני מוציא את האוויר המיותר? מההרגלים. דוד המלך כותב בתהלים "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי" פירוש: את האור אני צריך להכניס לרגלים – להרגלים שלי, לחיי היומיום. אני מתנהל בחיים בצורה מסויימת, אוטומטית, רץ בלי לשאול לאן. עכשיו בחנוכה אני בודק את עצמי, לוקח את הנר ומאיר על המקומות החשוכים שבי.

דוגמא
כמה פעמים אמרתי לעצמי לקום כבר, להפסיק לבהות בתוכניות טלוויזיה מיותרות שהתרגלתי לראות? כמה פעמים נשבעתי לעצמי להיות בן זוג טוב וקשוב יותר או אבא מעורב יותר? כמה פעמים נשבעתי להיות פחות אגואיסט?

לפי הקבלה עדיף לאדם שלא להלחם ברע שבו, לא לפתוח חזית מול החושך. למה? כי הוא ינצח אותך. חושך מגרשים על ידי הכנסת אור. ולכן, במקום לבוא לעצמי בטענות או להכריז מלחמה על ההרגלים שלי אני מנסה למלא את המחשבות, הדיבור והמעשים שלי בטוב. אם אתנדב שני ערבים בשבוע בבית החולים בקרוב לא יהיה לי זמן לצפות בתוכניות מטופשות. באר שאין בה מים תתמלא עד מהרה בשרצים ונחשים. אם אהיה עסוק בטוב, לא יהיה בי מקום לרע.

סיכום
חנוכה הוא זמן מוכשר להחנות בצד, לצמצם את הכותנה הנפוחה מאוויר, להפטר מכבוד, מאגו מנופח והרגלים ממכרים וגרועים ולהכניס לתוכם אור. ומי יתן שהאור שיאיר כשהפתילה שלי תהיה דקה וארוכה, ממוקדת במטרת החיים האמיתית ונקייה מסיגים, יהיה אור גדול שיספיק להמון זמן – הרבה מעבר ל-8 ימים...

בברכת חנוכה שמח ומלא באורה

מוטי

פרשת בא

"בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו"

הקב"ה אומר למשה בא אל פרעה ,  אני ואתה הולכים לפרעה

אני יודע בדיוק מה קורה שם ואתה לא לבד.

 "וַיֹּאמֶרלוֹפַרְעֹהלֵךְמֵעָלָיהִשָּׁמֶרלְךָאֶלתֹּסֶףרְאוֹתפָּנַיכִּיבְּיוֹםרְאֹתְךָפָנַיתָּמוּת.וַיֹּאמֶרמֹשֶׁהכֵּןדִּבַּרְתָּלֹאאֹסִףעוֹדרְאוֹתפָּנֶיךָ".

לפעמים הדברים הטובים שקורים לנו בחיים, בולטים מאד וקל להבחין בהם. עם זאת, ישנם מקרים, שנראים לנו רעים וקשה לנו מאד להבחין בפן החיובי שלהם. זה בדיוק מה שקורה לעם ישראל, כשהקב"ה מתכונן להוציא אותם מעבדות לחרות.

בפרשת השבוע שלנו, כאשר משה ואהרון ניגשים לפרעה ומבקשים ממנו לשחרר את בני ישראל, לא רק שהם נתקלים בסירוב מיידי, אלא הם אפילו מסולקים מהארמון ומוזהרים, כי אם יעזו לחזור שוב לביתו של המלך -יוצאו להורג באופן מיידי! לאחר אירוע זה נראה היה, שהכל נעשה גרוע יותר ומצבם של בני ישראל אף מתדרדר! אבל למעשה, כל ההתרחשות הזאת היוותה רק חלק מתוכניתו הכללית של הקב"ה, שבסופה בני ישראל הוצאו ממצרים בעזרת נסים גדולים ואדירים. אנו למדים מכך, שאין צורך להיכנס לפאניקה, גם כשנראה לנו שהחיים שלנו בירידה. עלינו להפנים את הידיעה, כי הכל נראה קשה יותר, דווקא ברגעים שלפני השיפור הגדול. אם רק נהיה סבלניים מספיק לראות את המהלך כולו, נזכה גם ליהנות מהזמנים הטובים!

שבת שלום

Thursday the 25th. PointLink. מתנה טובה יש לי בבית גנזי ברצוני ליתנה וישראל לך והודיעם