פרשת השבוע | ישראלי מודרני

כי תשא(שמות ל:יא-לד:לה)

" וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ."

בפרשת השבוע שלנו, אנו למדים על הנזק שנגרם לנו, כאשר אנו ממהרים לקפוץ למסקנות חפוזות. בני ישראל היו בשיאם – הקב"ה הוציאם משעבוד מצרים והעניק להם, במעמד נשגב ועל-טבעי, את המתנה היקרה ביותר שניתנה אי פעם ליציר אנוש – את התורה.

אלא שלא חולף זמן רב מאותו אירוע וכשמשה יורד מהר סיני ולוחות הברית בידיו, הוא מוצא את בני עמו צוהלים ומפזזים סביב פסל מוזהב בצורת עגל! נראה היה כי שכחו לגמרי מחסדי הקב"ה, ממשה רבנו ומהתורה שזה עתה ניתנה להם. כיצד זה יכול היה לקרות?

בטרם עלייתו להר סיני, משה רבנו מבטיח לעם לשוב אליהם בעוד ארבעים יום. אך כאשר חולפים הימים ומשה לא מופיע ביום שציפו לראותו (הם התבלבלו בחישוב), במקום להגיב בצורה מבוקרת ולבדוק שנית את העובדות, הם קופצים למסקנות פזיזות ומפיצים שמועה איומה, שמשה נפטר ונטש אותם לבדם. בני העם כולו נתקפים פאניקה אדירה וכתוצאה מכך, יוצרים לעצמם מעין 'תחליף' למשה – עגל מזהב.

אין זה משנה בפני מה אנו עומדים, תמיד כדאי להישאר רגועים ולשמור על חשיבה הגיונית. מומלץ לבדוק היטב את כל העובדות ולא למהר ולהסיק מסקנות נמהרות, משום שמסקנות אלה הן בדרך כלל שגויות מן היסוד.

שבת שלום