פרשת השבוע | ישראלי מודרני

פרשת תרומה

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

תרומה(שמות כה:א-כז:יט)

" דַּבֵּראֶלבְּנֵייִשְׂרָאֵלוְיִקְחוּלִיתְּרוּמָהמֵאֵתכָּלאִישׁאֲשֶׁריִדְּבֶנּוּלִבּוֹתִּקְחוּאֶתתְּרוּמָתִי.

וְזֹאתהַתְּרוּמָהאֲשֶׁרתִּקְחוּמֵאִתָּםזָהָבוָכֶסֶףוּנְחֹשֶׁת.

וּתְכֵלֶתוְאַרְגָּמָןוְתוֹלַעַתשָׁנִיוְשֵׁשׁוְעִזִּים.

וְעֹרֹתאֵילִםמְאָדָּמִיםוְעֹרֹתתְּחָשִׁיםוַעֲצֵישִׁטִּים.

שֶׁמֶןלַמָּאֹרבְּשָׂמִיםלְשֶׁמֶןהַמִּשְׁחָהוְלִקְטֹרֶתהַסַּמִּים.

אַבְנֵישֹׁהַםוְאַבְנֵימִלֻּאִיםלָאֵפֹדוְלַחֹשֶׁן.

וְעָשׂוּלִימִקְדָּשׁוְשָׁכַנְתִּיבְּתוֹכָם.."

המשכן, ששימש את העם היהודי לעבודת ה', היה מבנה מרשים ביותר. הוא נבנה מהחומרים היקרים והמפוארים ביותר: זהב, כסף, אבני חן יקרות, בדים עשירים ומרבדים רקומים. הוא ליווה את עם ישראל לאורך כל שנות נדודיהם במדבר, לפני יותר משלושת אלפים שנה.

המשכן היה אמנם מקום של פאר והדר, אבל למעשה שימש להרבה יותר מזה. הפאר וההדר שבו שימשו למטרה הרבה יותר נאצלה מאשר סתם קישוט דקורטיבי. היופי החיצוני המרשים עזר ליצור סביבה אידיאלית להתקשרות עמוקה עם הקב"ה.

פרשת השבוע שלנו נקראת 'פרשת תרומה', מלשון 'התרוממות'. הקב"ה רוצה שנרומם את עצמנו ואת כל "המתנות" היפות שקבלנו (כשרונות, רכוש, שכל) אל מעבר לשימושנו הפרטי ולתועלת האישית שלנו. הוא מצפה שנעשה בהן שימוש, המועיל גם לסביבה ולעולם כולו. רק כך נצליח להביא את מתנותיו של הקב"ה למימוש הפוטנציאל הטמון בהן.

שבת שלום

פרשת בא ישראלי מודרני

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

בא(שמות י:א-יג:טז)

" וַיֹּאמֶרלוֹפַרְעֹהלֵךְמֵעָלָיהִשָּׁמֶרלְךָאֶלתֹּסֶףרְאוֹתפָּנַיכִּיבְּיוֹםרְאֹתְךָפָנַיתָּמוּת.וַיֹּאמֶרמֹשֶׁהכֵּןדִּבַּרְתָּלֹאאֹסִףעוֹדרְאוֹתפָּנֶיךָ".

לפעמים הדברים הטובים שקורים לנו בחיים, בולטים מאד וקל להבחין בהם. עם זאת, ישנם מקרים, שנראים לנו רעים וקשה לנו מאד להבחין בפן החיובי שלהם. זה בדיוק מה שקורה לעם ישראל, כשהקב"ה מתכונן להוציא אותם מעבדות לחרות.

בפרשת השבוע שלנו, כאשר משה ואהרון ניגשים לפרעה ומבקשים ממנו לשחרר את בני ישראל, לא רק שהם נתקלים בסירוב מיידי, אלא הם אפילו מסולקים מהארמון ומוזהרים, כי אם יעזו לחזור שוב לביתו של המלך -יוצאו להורג באופן מיידי! לאחר אירוע זה נראה היה, שהכל נעשה גרוע יותר ומצבם של בני ישראל אף מתדרדר! אבל למעשה, כל ההתרחשות הזאת היוותה רק חלק מתוכניתו הכללית של הקב"ה, שבסופה בני ישראל הוצאו ממצרים בעזרת נסים גדולים ואדירים. אנו למדים מכך, שאין צורך להיכנס לפאניקה, גם כשנראה לנו שהחיים שלנו בירידה. עלינו להפנים את הידיעה, כי הכל נראה קשה יותר, דווקא ברגעים שלפני השיפור הגדול. אם רק נהיה סבלניים מספיק לראות את המהלך כולו, נזכה גם ליהנות מהזמנים הטובים!

שבת שלום

פרשת וארא

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

וארא(שמות ו:ב-ט:לה)

"וַיָּבֹאמֹשֶׁהוְאַהֲרֹןאֶלפַּרְעֹהוַיַּעַשׂוּכֵןכַּאֲשֶׁרצִוָּהיְהוָהוַיַּשְׁלֵךְאַהֲרֹןאֶתמַטֵּהוּלִפְנֵיפַרְעֹהוְלִפְנֵיעֲבָדָיווַיְהִילְתַנִּין.וַיִּקְרָאגַּםפַּרְעֹהלַחֲכָמִיםוְלַמְכַשְּׁפִיםוַיַּעֲשׂוּגַםהֵםחַרְטֻמֵּימִצְרַיִםבְּלַהֲטֵיהֶםכֵּן."

פרשת וארא מספרת כיצד מחולל אהרן ניסים לעיני פרעה, וכיצד הוא הופך מטה לנחש.

ואיך מגיב על זה פרעה? "לא חוכמה!" הוא אומר - "חסרים מכשפים במצרים?!" ואז הוא קורא לילדיו הצעירים, שמצליחים גם הם להפוך מקלות לנחשים!

אז מה קורה כאן? ברור שאלוקים היה מודע לרמת הכישוף המתקדמת במצרים. אז מדוע הוא נתן לאהרן להציג מופתים שניתן בקלות לחזור עליהם?

ה' רצה שהמצרים ייתפסו לחשיבה השגויה, שהם יכולים לעקוב אחר משה ואהרן צעד אחר צעד, כדי שאחר כך – כשיציגו משה ואהרן ניסים גדולים יותר – ידעו המצרים המומחים להעריך את כוחותיו האדירים של הקב"ה.

וזה בדיוק מה שקרה. לאחר המכה השלישית – מכת כינים – קורא פרעה לחרטומים כדי שיחזרו על מה שעשו משה ואהרן. אבל הם לא יכולים לעשות את זה. אז פונים המכשפים אל פרעה, מתוך מודעות לכוחו האינסופי של ה', ומודים: "אצבע אלוקים היא".

התלמוד מסביר שהכינים היו קטנות מכדי שלמכשפים תהיה עליהן שליטה. במידת מה, זה מזכיר את העולם של ימינו. המדע מציג בפנינו פלאים רבים – אנרגיה אטומית, טיסה לחלל, הנדסה גנטית. אבל כל אלו מתבססים על משאבים ואנרגיה קיימים, על חומרי יסוד מוכרים. אז מאין הגיעו היסודות הוותיקים הללו? מהו המקור לַכּוֹל?

זה המקום שבו נכנס לתמונה האלוקים. בריאה של יש מאין – בריאה של אבני הבניין הזעירות של החיים – זה דבר שרק אלוקים יכול לעשות – בהווה, בעבר ובעתיד. ומהמפגש בין אהרן ופרעה, אנחנו לומדים לא לאבד פרופורציות

שבת שלום

פרשת וארא | ישראלי מודרני

פרטים

נכתב על ידי רונן שמואל הלוי

"וַיָּבֹאמֹשֶׁהוְאַהֲרֹןאֶלפַּרְעֹהוַיַּעַשׂוּכֵןכַּאֲשֶׁרצִוָּהיְהוָהוַיַּשְׁלֵךְאַהֲרֹןאֶתמַטֵּהוּלִפְנֵיפַרְעֹהוְלִפְנֵיעֲבָדָיווַיְהִילְתַנִּין.וַיִּקְרָאגַּםפַּרְעֹהלַחֲכָמִיםוְלַמְכַשְּׁפִיםוַיַּעֲשׂוּגַםהֵםחַרְטֻמֵּימִצְרַיִםבְּלַהֲטֵיהֶםכֵּן."

פרשת וארא מספרת כיצד מחולל אהרן ניסים לעיני פרעה, וכיצד הוא הופך מטה לנחש.

ואיך מגיב על זה פרעה? "לא חוכמה!" הוא אומר - "חסרים מכשפים במצרים?!" ואז הוא קורא לילדיו הצעירים, שמצליחים גם הם להפוך מקלות לנחשים!

אז מה קורה כאן? ברור שאלוקים היה מודע לרמת הכישוף המתקדמת במצרים. אז מדוע הוא נתן לאהרן להציג מופתים שניתן בקלות לחזור עליהם?

ה' רצה שהמצרים ייתפסו לחשיבה השגויה, שהם יכולים לעקוב אחר משה ואהרן צעד אחר צעד, כדי שאחר כך – כשיציגו משה ואהרן ניסים גדולים יותר – ידעו המצרים המומחים להעריך את כוחותיו האדירים של הקב"ה.

וזה בדיוק מה שקרה. לאחר המכה השלישית – מכת כינים – קורא פרעה לחרטומים כדי שיחזרו על מה שעשו משה ואהרן. אבל הם לא יכולים לעשות את זה. אז פונים המכשפים אל פרעה, מתוך מודעות לכוחו האינסופי של ה', ומודים: "אצבע אלוקים היא".

התלמוד מסביר שהכינים היו קטנות מכדי שלמכשפים תהיה עליהן שליטה. במידת מה, זה מזכיר את העולם של ימינו. המדע מציג בפנינו פלאים רבים – אנרגיה אטומית, טיסה לחלל, הנדסה גנטית. אבל כל אלו מתבססים על משאבים ואנרגיה קיימים, על חומרי יסוד מוכרים. אז מאין הגיעו היסודות הוותיקים הללו? מהו המקור לַכּוֹל?

זה המקום שבו נכנס לתמונה האלוקים. בריאה של יש מאין – בריאה של אבני הבניין הזעירות של החיים – זה דבר שרק אלוקים יכול לעשות – בהווה, בעבר ובעתיד. ומהמפגש בין אהרן ופרעה, אנחנו לומדים לא לאבד פרופורציות

שבת שלום