שבט ראובן ושבט גד ניגשים אל משה ומבקשים ממנו לא לעבור את הירדן אלא לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. משה דן איתם באריכות, ולא בכך נעסוק היום, אך לבסוף משה מסכים לבקשתם בתנאי שהם יעברו חלוצים לפני אחיהם להלחם בכיבוש כל ארץ ישראל, ורק לאחר מכן ישובו אל נשיהם וטפם ומקניהם בעבר הירדן המזרחי.
אך במפתיע, כאשר משה רבנו מחלק את עבר הירדן המזרחי לנחלה, פתאום מופיע גם חצי שבט המנשה וגם הוא מקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי, למרות שהוא כלל לא ביקש זאת:
"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב" – מדוע בעצם נכנס גם חצי שבט המנשה לסיפור? הרי הוא בכלל לא ביקש לקבל שם נחלה, ומדוע משה מחלק לו נחלה דווקא שם?
ישנן כמה תשובות בדבר:
א. למען אחדות עם ישראל
כאשר שני שבטים מקבלים נחלה בעבר הירדן, עולה חשש שבמשך השנים יווצר פילוג – עשרת השבטים שגרים בין הירדן לים לא יתייחסו אל שני השבטים שגרים מעבר לירדן כאל חלק מעם ישראל אלא כנטע זר, מרוחק, שגבול טבעי מפריד ביניהם – הירדן!
חשש כזה ממש אנחנו מוצאים שחששו ראובן וגד בסוף ימי יהושע. כך מסופר ביהושע פרק כב, שלאחר תום המלחמה על ארץ ישראל – שבה השתתפו כמובן גם ראובן וגד וחצי המנשה כחלוצי צבא – חזרו שנים וחצי השבטים לנחלתם, אך בדרך הקימו על גלילות הירדן מזבח גדול למראה. כל שאר השבטים ראו זאת כמרד בקב"ה – מה פתאום אתם בונים מזבח לעצמכם? האם אתם פורשים מעם ישראל? אתם מתנתקים מהמשכן שבשילה? עד כדי כך חמור היה הדבר בעיני עשרת השבטים, שהם יוצאים למלחמה נגד אחיהם שבעבר הירדן. אך שנים וחצי השבטים עונים להם ונשבעים להם שהמזבח לא נועד למרוד בה':
"אֵ-ל אֱ-לֹהִים ה', אֵ-ל אֱ-לֹהִים ה' הוּא יֹדֵעַ, וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע - אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּה' אַל תּוֹשִׁיעֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה!"
אם כן, מדוע בנו ראובן גד וחצי המנשה את המזבח הענק? גם זאת מבהירים שנים וחצי השבטים לעם ישראל: "וְאִם לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר עָשִׂינוּ אֶת זֹאת, לֵאמֹר: מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר - מַה לָּכֶם וְלַה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל? וּגְבוּל נָתַן ה' בֵּינֵנוּ וּבֵינֵיכֶם בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד אֶת הַיַּרְדֵּן, אֵין לָכֶם חֵלֶק בַּה'!"
החשש הוא שבדורות הבאים כבר לא יזהו את שנים וחצי השבטים בכלל כחלק מעם ישראל! וזו המטרה של המזבח: "וַנֹּאמֶר: נַעֲשֶׂה נָּא לָנוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזָבַח, כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין דֹּרוֹתֵינוּ אַחֲרֵינוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה' לְפָנָיו בְּעֹלוֹתֵינוּ וּבִזְבָחֵינוּ וּבִשְׁלָמֵינוּ, וְלֹא יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם מָחָר לְבָנֵינוּ אֵין לָכֶם חֵלֶק בַּה'!"
אם כן, אנו רואים שהחשש מפני נתק בין שני חלקי עם ישראל הוא חשש משמעותי שהיה קיים בליבם של אנשי אותו הדור.
אנשי אותו הדור.
זו אחת הסיבות שמשה רבנו מחלק את שבט מנשה לשני חלקים – חלק אחד בעבר הירדן המזרחי וחלק אחד בעבר הירדן המערבי, כדי להגביר את האחדות בעם: כאשר מתוך אותו שבט חלק מהמשפחות גרות פה וחלק שם, לא ניתן לומר שאין זה אותו עם. יש חיבור טבעי – נוסעים לשמחות, לאירועים ולביקורים, וממילא מתחזק הקשר בין שני חלקי העם. דווקא הפיצול בין שני חלקי השבט יתרום לאחדות בעם.
ב. כדי לחזק את ראובן וגד באהבת ארץ ישראל
עדיין יש להבין מדוע משה מחלק דווקא את שבט מנשה – לכאורה לפי הפירוש הראשון אפשר היה לחלק כל שבט לשני חלקים, העיקר שהשבט עצמו יהיה בשני עברי הירדן ויאחד את כולם יחד.
יש מבארים, שמשה רצה לחזק את ראובן וגד באהבת ארץ ישראל. כלומר, בעצם זה שראובן וגד מבקשים להשאר בעבר הירדן המזרחי – שאמנם גם הוא חלק מארץ ישראל אך קדושתו פחותה [ולכן משה רבנו כן זכה להכנס אליו למרות שלא זכה להכנס לעבר הירדן המערבי] – הם מבטאים בכך את זה שהם לא מרגישים בעוצמה את האהבה לארץ ישראל, את ההשתוקקות לחיות בקדושת ארץ ישראל. לכן משה רבנו מצרף אליהם חלק משבט מנשה. שבט מנשה ידוע דווקא באהבת ארץ ישראל – כיוסף הצדיק, אביו של מנשה, שביקש להקבר דווקא בארץ; כבנות צלפחד שביקשו נחלה בארץ, ולא בשביל הרווח הנדל"ני, אלא כדי ליטול חלק בקדושת הארץ; וגם כפי שרואים אצל שבט מנשה כולו, שדואג פן בנות צלפחד יתחתנו עם בני שבט אחר, ואז "מגורל מטה נחלתנו ייגרע נחלתן". דווקא שבט מנשה שהוא אוהב ארץ ישראל מובהק, צריך להצטרף לראובן וגד כדי לחזק גם אצלם את האהבה הזו לארץ ישראל.
ג. כדי ליצור חלוקה שוויונית
הרמב"ן נותן כאן פירוש שהוא מאד חשוב בהבנת פשט הפסוקים:
"מתחלה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חילק הארץ לשני השבטים ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם, ובקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".
כלומר, לדברי הרמב"ן משה רבנו פשוט עשה חשבון, וגילה שאם נחלק את כל עבר הירדן המזרחי לשני שבטים, ואת השטח שבין הים לירדן לעוד תשעה וחצי שבטים, החלוקה יוצאת לא שוויונית – "היא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם"! לדוגמא, אם כל אחד בעם ישראל היה זכאי לקבל שטח ששווה אלפיים שקלים בשקל הקדש, הרי בעבר הירדן המזרחי נוצר מצב שכל אחד מקבל שטח בשווי אלפיים וחמש מאות – נוצר מצב לא שוויוני! לכן לא הייתה ברירה אלא להציע לשבטים מי רוצה גם לקבל שטח בעבר הירדן המזרחי, כך שכל אחד בעם ישראל יקבל שטח זהה.
מעניין שהרמב"ן אומר ששבט מנשה התנדבו לקבל את השטח הזה, "אולי אנשי מקנה היו"... על כל פנים, המטרה היא לעשות צדק ושוויון עם כל ישראל.
המשך בעמוד הבא! המשך בעמוד הבא! המשך בעמוד הבא! המשך בעמוד הבא!
מאחל ומברך שבת שלום, בתפילה ובברכה שנזכה -
באהבה, הרב אלעזר אהרנסון, רב בית הכנסת.
