הלויים והכהנים
מצאצאי לוי בנו השלישי של יעקב אבינו .
לוי היה בנה של לאה .
לאה שבמקור היתה אמורה להתחתן עם עשיו .
אמר רבי אלעזר: "עיני לאה רכות" ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה, שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן, והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו? איש תם יושב אוהלים, והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה" ( בבא בתרא קכג.)
לאה השיגה בדמעותיה את רחמיו של הקב"ה וזכתה להתחתן עם יעקב ועוד ראשונה.
לדעתו של רבי אלעזר, עיניה של לאה מבטאות את העתיד הצפון לה ולזרעה. את המילה 'רכות' פירש רבי אלעזר כ'ארוכות', והרשב"ם פירש את דבריו: "ארוכות - גדולות בכהונה ולויה , לוי יצא ממנה שממנו כהנים ולוים ומלכות מיהודה" דהיינו, לאה טומנת באשיותה את שורש הכהונה והמלכות
כתבות נוספות בקטגוריה
דינה , שמות פרק ב
מצאצאי לוי בנו השלישי של יעקב אבינו .
לוי היה בנה של לאה .
לאה שבמקור היתה אמורה להתחתן עם עשיו .
אמר רבי אלעזר: "עיני לאה רכות" ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה, שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן, והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו? איש תם יושב אוהלים, והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה" ( בבא בתרא קכג.)
לאה השיגה בדמעותיה את רחמיו של הקב"ה וזכתה להתחתן עם יעקב ועוד ראשונה.
לדעתו של רבי אלעזר, עיניה של לאה מבטאות את העתיד הצפון לה ולזרעה. את המילה 'רכות' פירש רבי אלעזר כ'ארוכות', והרשב"ם פירש את דבריו: "ארוכות - גדולות בכהונה ולויה , לוי יצא ממנה שממנו כהנים ולוים ומלכות מיהודה" דהיינו, לאה טומנת באשיותה את שורש הכהונה והמלכות
כתבות נוספות בקטגוריה
דינה , שמות פרק ב
הסנה הבוער
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
משה נמצא במדיין ,רועה את צאן יתרו חותנו ,מגיע לחורב ופתאום נס למול עיניו סנה בוער באש ולא נשרף.
הקב"ה מחליט שהגיע הזמן לקדם את גאולת העם .
משה מוכן , הוא הוכיח את עצמו מספר פעמים והפעם מוכיח כי ראוי להנהיג את העם , עם ישראל משול לצאן ולכן כאשר משה משקיע בצאן זה השלב בו הוא מוכיח כי ראוי להנהיג את העם. אנחנו למדים מהמילים "וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן"
משה רבנו ראה את סבלם של עם ישראל ולמרות שיכל להתעלם ולחיות את חייו בבית פרעה כמלך , משה בוחר לא להתעלם מסבלם "וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת"
ולכן הקב"ה מחליט להתגלות למשה בסנה "וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי."
הקב"ה מודיע למשה שעליו ללכת לפרעה כדי להוציא את עם ישראל ממצרים
משה העניו (הצנוע) משיב לקב"ה " וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם"
יש המפרשים אם מפאת כבודו למעמד או מפאת כבודו לאחיו הגדול ,
לבסוף הולך משה עם אהרן כמצוות הקב"ה.
מעמד גדול למשה רבנו שזוכה בו בזכות אישיותו המדהימה.
משה רבנו
- פרטים
- נכתב על ידי רונן שמואל הלוי
"א וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי. ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים."
לאחר שלושה חודשים עושה לו תיבה ושמה אותו על שפת היאור
"וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹ"
מרים הנביאה ,אחותו, לבה עם אחיה לא עוזבת אותו לרגע
" וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ."
את הסיפור כולנו מכירים , בתיה בת פרעה יורדת לרחוץ בנהר רואה את התיבה פותחת אותה ורואה תינוק בוכה , מביאה לו מינקת מצריה אך הוא לא רוצה לינוק מיד מבינה את העניין "וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה."
היא יודעת שאינו רוצה לינוק כי טהור ולא ינוק ממצריה,קופצת מרים ומציעה מינקת עברית
"הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. ח וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי"
משה גודל במצרים אצל בת פרעה כבן מלך
כשמגיע לגיל הנכון לפי הפשט אבל לפי הדרש ביום ששכנע את פרעה לתת לעבריים יום חופש בשבוע ובמקרה קלע ליום השבת על כן כתוב " וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו"
משה מגלה את השבת ובנוסף מרגיש קרבה מיוחדת לעם ישראל- "וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם"
ומיד זה בא לידי ביטוי "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו."
משה מרגיש אחריות רגשית כלפי עמו ומיד פועל מהלב בלי לחשוב על עצמו , מעניין אותו רק העברי שהוכה, מכה את המצרי והמצרי מת , משה קובר אותו . " וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל. "
למחרת יוצא משה ורואה עברי מכה עברי שואל את המכה " וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ"
משה לא מבין מדוע עברי מכה עברי הוא היה בטוח שהעברים מאוחדים וכי הם אוהבים אחד את השני ואין רשעים מבניהם.
ואז הרשע שהוא בעצם המכה משיב - "יד וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי" העברי הכפוי טובה (הרשע) לא רק שלא מוקיר טובה על שמשה הציל את העברי ממכותיו של המצרי הוא עוד מעז לפגוע במשה .
משה מבין שהוא לבד במערכה ושהעברים עצמם לא מבינים מה נכון ומה לא ומעדיף לא להתמודד עם פרעה
ובורח למדיין " וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה"
כל התנהלות משה בן עמרם משבט לוי רגשית רוחנית ואינה מתפשרת למרות שעדיין הקב"ה עדיין לא נגלה אליו.
