הלכות פסח

נכתב על ידי הרב אידי חי לביא

.ד             פלגי מים חיים בשמיים מזהירים   מהרב אידי חי לביא

                הכנות לפסח הקדוש 

  • בכל הנוגע לפסח, הנטייה ההלכתית היא לנקוט לחומרא משום חומרת החמץ. אשר על כן, כל כלי שיש לו תחליף וניתן לחסוך הגעלה (כגון: כלים חד-פעמים, תבניות אלומיניום וכו') עדיף להשתמש בו.
  • בכלים אותם מגעילים, אין להשתמש (שימוש בחם) 24 שעות לפני ההגעלה.
  • הכלים צריכים להיות נקיים לחלוטין. כתמי שומן שאינם ניתנים להסרה או חריצים שאינם ניתנים לניקוי - ניתן להכשירן ע"י ליבון קל של הכתמים/החריצים, ואח"כ הגעלת הכלים. כאשר לא ניתן לשרוף את הכתמים/חריצים, ניתן לחילופין להשרותם בחומר פוגם כאקונומיקה ואח"כ יגעיל הכלי.
  • ידיות הכלים צריכות הגעלה ע"י עירוי מכ"ר, ואת הסדקים ונקודות החיבור לכלים יש להכשיר כנ"ל ע"י ליבון קל או חומר פוגם.
  • ההגעלה צריכה להיות במים רותחים המעלים בועות.
  • יש להשרות את הכלי בתוך מי ההגעלה לזמן קצר, כמספר שניות בלבד .
  • עד ההגעלה, ניתן להשתמש בכלים באופן ארעי בלבד בשימוש קר, בתנאי שהם נקיים לחלוטין. בסכין, יש לנועצה 10 פעמים בקרקע קשה. ובפסח אין להשתמש כלל ללא הגעלה משום חומרא דחמץ.
  • לכתחילה, עדיף לשים את כל הכלי בבת אחת במים. אם לא ניתן - אפשר להגעילו לחלקים בתנאי שיגעיל את כולו.
  • ליבון קל = חימום הכלי ע"י האש, כך שאם נוגעים בנייר וכדו' בצדו השני של הכלי, הנייר נחרך ומשחים.
  • ליבון חמור = עד שיאדים הכלי ויעלה ניצוצות כאשר נוגעים בו בברזל או שתתקלף שכבתו העליונה. וכלי שנצרך הכשרה בליבון חמור, ויכול הוא להפגם ע"י לבון כנ"ל - אין להכשירו לפסח[1].
  • הכלל של כבולעו כן פולטו הקובע את אופן ההכשרה הנצרך, נגזר :
  • o לאשכנזים - ע"פ התשמיש החמור יותר, ובשעת הדחק ניתן ללכת ע"פ רוב תשמישו[2].
  • o לספרדים - ע"פ רוב תשמישו.
  • איסור כבוש : כלים ששרה בהם איסור/חמץ צונן יותר מ24 שעות, צריכים גם הם הגעלה. ואם היה הדבר חריף (כגון : ויסקי כאיסור חמץ) נאסר הכלי אף בפחות מכך. הגעלת רותחין ודאי מועילה וכן הגעלה של השריית ג' יממות רצופות במים, עם החלפת מים כל 24 שע'.
  • אם מכשיר כלי גויים שבלעו איסור (כגון : בשהייה בחו"ל), הכלים צריכים הטבלה לאחר הכשרתם.
  • לכתחילה, יש לשטוף את הכלי שהוגעל במים קרים מיד לאחר הגעלתו, שלא יבלע מחדש מהמים החמים שעליו, אמנם אין זה לעיכובא[3].

א.      סירים

  • מגעילים אותם בכלי ראשון, היינו סיר גדול המחומם ישירות על האש.
  • אם הסיר בו מגעילים צריך גם הוא הגעלה, יש למלאו במים עד שפתו, וכשמעלה רתיחה ישליך לתוכו אבן או ברזל המלובנים באש כך שישפכו המים על שפתו של הסיר. ובמציאות היום שקשה ללבן אבן במטבח, ניתן להקל ולשפוך מים רותחין מכלי אחר (כגון קומקום) לתוך מרכז הסיר כך שמימיו של הסיר יגלשו ובלבד שיערה כך שהמים שיגלשו יהיו מים מתוך הסיר ולא המים שעירה.

ב.צלחות

ניתן להגעילן ע"י עירוי מכלי ראשון, כיוון שמן הסתם לא בישלו ישירות בתוכן. אמנם אם יש חשש שחממו בתוכן במיקרוגל, יש להגעילן בכלי ראשון שע"ג האש.  לפסח יש להגעיל בכלי ראשון בכל מקרה.

ג. סכו"ם

 מאחר ויתכן שנשתמשו בסכו"ם בכלי ראשון, יש להחמיר ולהגעיל בכלי ראשון שע"ג האש.

אם אלו סכינים / מזלגות שנשתמשו בהן ישירות ע"ג האש (מנגל וכדומה) , ניתן להכשירן רק ע"י ליבון חמור.


ד. מחבתות

עדיף להכשירן בליבון קל. בדיעבד, אם הגעילן בכ"ר ע"ג האש, סגי בכך.


מחבת טפלון :

לאשכנזים - אם משתמש בה לעיתים ללא שמן ניתן להכשיר רק בליבון חמור.

לספרדים - הולכים ע"פ רוב תשמישה.

לפסח - אין להכשירה כלל[4].


ה. תבניות אפיה

יש להכשירן בליבון חמור, ואם יינזקו בליבון זה - אין להכשירן.

לפסח: אין להכשירן


ו.כלי זכוכית

לספרדים : די להגעילן בהדחה טובה בלבד, ויש שהחמירו להשרותן ג' יממות במים ולהחליף מים כל 24 שע'.

לאשכנזים :  

1. בפסח : לא נהגו להגעיל פרט לשעת הצורך גדולה כשאין כלים אחרים, והיום כשיש כלים חד פעמים בשפע, אין להקל.

2. בשאר איסורין :

o       ניתן להגעיל ע"י השרייתן ג' יממות במים והחלפת מים כל 24 שע'.

o       אם בלעו איסור ברותחין, יש להגעילן ברותחין.


ז. כלי עץ

ניתן להגעילן אם אין בהם סדקים וחריצים.


ח.      כלי פלסטיק

 ניתן להגעילן אם עמידים במים רותחים.

 בפסח : ראוי להחמיר ולא להגעילן[5], ולכן יש לרכוש בקבוקי פלסטיק מיוחדים לתינוקות.


ט. כלי חרסינה/ קרמיקה . פורצלן: אין להגעילן.

 

י.כלי אמאייל: לפסח: אין להגעילן. בשאר איסורין יש מי שמיקל בכך.

יא. דינים נוספים לפסח
כללי : כל כלי שנגע ברותחין, אפילו היה זה כלי עשירי, מחמירין להכשירו בהגעלה בתוך כלי ראשון.

הכשרת מדיח כלים : יש לנקותו היטב , כולל פינוי השאריות המצטברות ברשת פתח הניקוז.לאחר מכן יש להמתין לפחות 24 שעות , ואז להפעילו, עם הרשתות בפנים וכן עם חומר הניקוי, בדרגת החום המקסימלית. במקרה של רשתות נפרדות לבשרי ולחלבי יש להפעיל את התוכנית בנפרד עבור כל מערכת של רשתות (ואין צורך להמתין בין שתי ההפעלות).

לחלק מהפוסקים[6], דין הכשרת מדיח כדין כלי ראשון שעמד ע"ג האש שצריך להטיל לתוכו אבן מלובנת, וכתחליף לאבן מלובנת ניתן לשפוך כליטר מים רותחים לתוך המדיח בשעה שהמים שבו מגיעים לרתיחה ואז להמשיך פעולתו , אמנם המיקל בכך יש לו ע"מ לסמוך[7], כיוון שעיקר הבליעה היא בעירוי.

 הכשרת מיקרוגל : יש לנקותו היטב , להמתין לפחות 24 שעות,  ואז להפעיל את המכשיר כאשר כוס מים בתוכו עד לאידוי מרבית המים מהכוס. רצוי להגעיל את צלחת הזכוכית ובכל מקרה לצפותה בניילון וכדו' כל שלא יניח עליה דברים באופן ישיר.

העצה הטובה לפסח היא לחמם בכלי פלסטיק אטומים לגמרי, ואז מספיק לנקות היטב ואין צורך בשאר הפעולות.

תנור אפיה: יש לנקות את התנור היטב (רצוי לפרק את דלתות התנור לשם כך או לפחות לפגום את החמץ שם ע"י חומרי ניקוי). אחר כך יש להפעילו, עם הרשתות בפנים, בדרגת החום המקסימלית למשך כחצי שעה[8].

o יש המקפידים גם לצפות את דפנות התנור ואת דלתו (מבפנים) בנייר אלומיניום.

o אין להכשיר בפסח את תבניות החמץ של התנור[9] .

o את הרשתות יש להכשיר עם התנור ולצפותן בנייר אלומיניום.
פלטה חשמלית : לנקות היטב, להפעיל כשעתיים בחום מקסימלי ולעטוף בנייר כסף.

שיש וכיור: יש לערות עליו מים רותחין מכלי ראשון, או לכסותו בכיסוי והטוב ביותר לנקוט בשתי הדרכים, ובכיור אם לא כיסהו - יש להזהר שלא לערות מים רותחין על כלים היושבים בתוך הכיור.

שלחן אוכל : יש לנקות היטב ולכסותו במפת ניילון וא"צ לערות עליו ברותחין[10].

כירי גז : יש להכשיר רק את החצובות הבאות במגע ישיר עם הסירים. ההכשרה היא בליבון קל ואמנם אם מצפה החצובות בנייר אלומיניום סגי בכך. את שאר המשטחים יש לנקות היטב וא"צ לכסות, ואמנם ראוי לצפותם, כך שאם יפול מתבשיל על המשטח - לא תיאסר החתיכה שנפלה.

מקרר : לאחר ניקויו היטב, מעיקר הדין אין צורך בכיסוי המדפים, אמנם ראוי להחמיר שלא להניח מאכל ממש על המדפים אלא בתוך כלי או ע"ג חוצץ אחר.

 

 


          שאלות 035011199 גם בפקס

Thursday the 18th. PointLink. מתנה טובה יש לי בבית גנזי ברצוני ליתנה וישראל לך והודיעם